סרן גורדון וסרן גלעד השתתפו באירועים רבים ומורכבים, חלקם בעומק הרצועה. הנוכחות של הנשים בשטח מאפשרת לחיילים לשתף בנושאים יותר רגשיים, שלא היו מדברים עליהם עם המפקדים
אברהם זינו (מאתר מעריב, 20 באוגוסט 2014)
בין הפסקת אש להפסקת אש, בצה"ל לא לוקחים סיכונים ומתכוננים גם לאפשרות של הסלמה וחזרה להמשך מבצע צוק איתן, שעדיין, כפי שמדגישים בצבא, לא הסתיים. בשטחי ההיערכות והכינוס בעוטף עזה ממשיכים להכין את הכוחות והכלים. בין החיילים בולטות שתי קצינות מילואים מחיל החימוש, שעשו חיל במערכה ומתכוננות בשטח לכל תרחיש אפשרי. סרן רעיה גורדון וסרן סתיו גלעד הן מפקדות של מחלקות בצוות חילוץ.
בצוות של סרן גורדון נמצאים גיל דגן, סהר שבתאי, אלעד אבלגון, עידו אייל ואסף מועלם. בצוותה של סרן גלעד נמצאים ניר אשכנזי, ארז הוברמן, בוריס רחלין, נדב רחמים ויוסף סלאח. בהיותן חלק מצוות שחילץ תחת אש, הן הרגיעו את החיילים והיו להם לאוזן קשבת. אחת מהן אפילו אימצה גור כלבים טועה שנותר מאחור, בלב אזור הלחימה ברצועה.
סתיו ורעיה. החברים תמכו. צילום: דו"צ
סרן גורדון וסרן גלעד הן מפקדות על מחלקה בצוות החילוץ שכוללת מפקד טנק, מכונאי, מסגר (מרתך) ומפעיל – נהג. הן אחראיות על חלוקת התפקידים, התפקוד הכללי והאסטרטגיה לחילוץ של כל כלי וכלי. במסגרת המבצע הצבאי, השתתפו מחלקות החילוץ באירועים רבים ומורכבים, חלקם בעומק הרצועה, חלקם סמוך לגדר, ולעתים תחת אש חיה. הן לקחו חלק גם במבצעים "עופרת יצוקה" ומלחמת לבנון השנייה.
סרן גלעד (25) מירושלים, לומדת בימים אלו לתואר ראשון במדעי המוח באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. גלעד חלמה להיות לוחמת ורצתה להגיע לקרקל, אך בגלל הדאגה הגדולה של אימא, שלא אישרה לה להיות לוחמת, בחרה בחיל החימוש.
״אני בת יחידה ואימא שלי הייתה בלחץ היסטרי. היא ניסתה לתמוך בי אבל כל הזמן הרגשתי את הדאגה בקול שלה. פעם אחת היא נשברה ואמרה לי 'למה את לא יכולה להיות כמו כל הבנות, למה את עושה לי את זה?' והייתי צריכה להרגיע אותה״, סיפרה סרן גלעד.
סרן גורדון (28) מעפולה, שמתגוררת כיום בגן נר, לומדת הנדסת מכונות בכרמיאל. באחד הלילות הוקפצו גורדון והצוות שלה למשימת חילוץ שני טנקים בתוך הרצועה. לאחר החילוץ, כשהיו בטוחים שהם אמורים לחצות בחזרה את הגדר, הוקפץ הצוות לפנות בוקר למשימה נוספת לחילוץ דחפור מסוג D9.
עבור המשימה הזו היה צורך להיכנס עוד יותר לעומק הרצועה, קרוב לאזור של שטח בנוי שבמהלך החילוץ החלו לירות ממנו לכיוונם והם נאלצו להשלים את המשימה תחת אש. לאחר החילוץ, בדרכם חזרה מהרצועה, חילצו טנקים נוספים.
חלק מהפעולות בעומק הרצועה. צילום: דו"צ
החברים תמכו מהעורף
הגישה הנשית הייתה, כפי שהן מעידות, גם יתרון עבורן. הנוכחות של הנשים בשטח הציעה לחיילים כתף ומשענת בנושאים שלא בטוח שהיו מרגישים בנוח לדבר עליהם עם המפקדים. ״זה טוב שיש נשים בשטח, כך יותר קל ללוחמים לשתף ולדבר על החששות שלהם ולספר על הגעגועים הביתה״, אמרה סרן גורדון.
סרן גלעד הוסיפה לדבריה: ״היה חייל שכשנכנסו לעזה הייתה לו התמוטטות עצבים. הוא נכנס ללחץ וחשש להיכנס פנימה. הוא אמר שהוא מפחד וחושב שאנחנו לא צריכים להיות פה ולא מבין למה הוא נכנס בכלל, אבל אחרי שיחה מרגיעה הוא התעשת די מהר״.
כל אחת מהן מנהלת מערכת יחסים זוגית כשנתיים. בניגוד לרוב המקרים, שהגברים יוצאים לקרב והנשים נשארות מאחור, אצלן החברים שלהן נשארו בבית ודאגו לנשים שבחזית. ״הוא התגעגע מאוד, אבל גם מאוד תמך ועזר״, סיפרה גורדון, ״הוא העניק לי המון כוחות״. היא משתפת ומספרת על איך החבר, בעליה של מסעדה, ארגן ארוחה יוקרתית לכל הצוותים, ובהזדמנות אחרת הביא ארוחת ערב שבת לכולם לשטח, "כדי לשפר קצת את מנות הקרב״.
גם גלעד טענה כי החבר שלה דאג ותמך מאוד. "אם הייתי צריכה משהו, הוא היה נוסע להביא לי. כל דבר שהייתי צריכה, היה שם בשבילי״. באחד הימים גילתה גורדון על שלושה גורי כלבים מגזע מעורב שנותרו מאחור והסתתרו בין ההריסות. הלוחמים מצאו אותם סיפרו לה על כך, והיא מיהרה לארגן רכב חילוץ כדי להציל את הגורים המסכנים. היא אף החליטה לאמץ אחד מהגורים.
