אל"ם (במיל') ארז לב רן
"לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי נַפְשִׁ֣י שָׂמַ֔תְנִי מַרְכְּבֹ֖ות עַמִּי־נָדִֽיב" (שיר השירים)
צביטה קטנה בלב ופרידה מחבר יקר ומוכר.
טנקי המרכבה 2ב' יוצאים ממערך המילואים. אחרוני טנקי ה-2ב' של חטיבת "הראל" (10) המפוארת נגרעים מהמערך הלוחם.
צה"ל נשאר עם טנקי המרכבה 3 ו-4 המעולים והמתקדמים.
לפני 32 שנים כשהתגייסתי לחיל השיריון ולחטיבה 7 – המרכבה 2ב' הייתה הטנק החדש והנוצץ במערך, שכלל אז את 'השוט' (הצנטוריון הבריטי) ואת 'המגח' (הפטון האמריקאי).
המרכבות היו פאר היצירה, ועוד טנק תוצרת כחול לבן.
זו הייתה אהבה ממבט ראשון.
היא הייתה הבית, והיא הייתה אלוהי המלחמה.
פעם הסתובב בחטיבה 7 סרט שצולם במשתא (זו שאינה מאמינה בדמעות) על הטנקיסט שרוצה לצאת לביתו לשבת, אבל המרכבה לא מוכנה להישאר לבדה מאחור במשטח. (ואם למישהו יש את הסרטון הזה – ממש אודה לו שישתף).
סרטון המלווה בשיר של משינה עם השורה האלמותית:
"הִיא אָמְרָה תִּמְצָא מוֹצָא, אֲנִי רוֹצָה אוֹתָךְ…". והיא בהחלט הייתה תובענית.
לא התווכחנו איתה שעות, אלא טיפלנו בה ארוכות. בחום הלוהט של סיירים, בפודרה של שיזפון, בבזלת של הגולן ובבוץ של גמלא.
והיא גמלה לנו בתמורה על הטיפול המסור – בכוח אש קטלני והגנה מפלדה – בקווים רבים ברצועת הביטחון בלבנון (העליתי כאן תמונה של טנק המ"פ שלי ממוצב הבופור עליו פיקדתי), ובלחימה במבצעים רבים ברצועת עזה (התמונה השנייה ממבצע "פרשי פלדה" בשכונת זייתון בעזה באדיבות הצלם Udi Tsur התותח).
טנק מג"ד 82 סא"ל ארז לב-רן בשכונת זייתון בעזה. צילום באדיבות ארז לב רן
תחת גשם שוטף, ובשלג עמוק – לצאת למארבי ארטישוק לילות ארוכים, עם טרטור הצג המרדים (התנייה פָּבְלוֹבית לרעש "הארטישוק" – המערכת התרמית של כוונת הטנק), עם קומקום 24V, ועם הצוות – 4 אנשים המנהלים אינסוף שיחות לתוך הלילה, כשהעין במקביל מתאמצת לזהות מטרות, ולהבדיל בין "הולכי על 4" ל"הולכי על 2".
שעות של אתגר בצורת זחל – עם פטיש 5 ק"ג ועם חבל פריסה ולום, כתוצאה מפריסה פנימית, חיצונית, קריעת זחל (עכשיו לך תמצא אותו), ובעיקר לאור ספרי הצבע של הבוחן הטכני, המסמן חוליות פסולות שנדרש להחליפן.
ימים שנאספים לשבועות רצופים, עם היד בכפפת הנומקס על בקר המפקד (ולא היה לנו שם PTT מגניב), בבית חנון בעזה או ברפיח, כשהמחשבה בראש שבמלחמת ששת הימים, הם היו לכל היותר רק 6 ימים בטנק.
והזיכרון מליטוף פלדת הטנקים המצולקים מירי, מטענים ופגיעות RPG במשטח הגדודי לאחר יציאה מהרצועה, כהוקרת תודה על ההגנה שסיפקו לוחמיי שחזרו מעוד מבצע, ברצף המבצעים עד ההתנתקות.
מפלצת – אבל שלי.
"לְהִתְרָאוֹת נְעוּרִים שָׁלוֹם אַהֲבָה"
