ישר מהשטח - התרגיל החטיבתי של 188 מעיני הלוחמים

"קדימה להסתער!", המפקד צועק ולוחמי הפלוגה המסייעת צועדים לפני הטנקים ומסמנים את הציר בסטיק-לייטים כדי להקל על הניווט. בין תרגיל לתרגיל תפסנו אותם ברגע של מנוחה ושמענו מה יש להם להגיד.

אביה שקלאר ונטע צ'חנובסקי

צילום: מיכאל מס

אל"ם ניר בן-דוד (בנדה) מח"ט 188 – ברק

התרגיל החטיבתי (תרח"ט) שאליו יוצאת החטיבה עם כוחות הנדסה קרבית וגולני, משחזר את כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים. "אנחנו חייבים לנצח. כך קרה לפני 48 שנים, וכך קורה גם באוקטובר 2015", אומר המח"ט. "התרגיל הזה משמעותי, במיוחד לאור המצב בתקופה האחרונה", הוא מסביר. "כשהאויב רואה אותנו כאן הוא לבטח חושב: 'צהל יודע לטפל גם בזורקיאבנים ודוקרי סכינים, ועוד יש לו כוח לעשות תרח"ט?', זוהי עוצמתנו".

בעוד מפקד החטיבה ממשיך בדבריו, רגליו של סגן דביר פימה, סמ"פ בפלוגה המסייעת (פלמ"ס), לא מפסיקות לנוע ולהעיף אבק אל כל עבר. רגע אחר כך משתרר שקט מסביב, המח"ט מעיף מבט חטוף ימינה אל עבר נוף הרי הגולן, ושמאלה אל הטנקים וקדימה אל החיילים. "רבותיי, ברק בעיניים ובהצלחה! ניפגש ביום חמישי בטקס הסיום", הוא אומר. שאגות החיילים נשמעות ברקע, ורגליו של סגן פימה רצות במהירות אל הנגמ"ש. "זה התרח"ט האחרון שלי ואני באמת יוצא אליו בשמחה", מדגיש סגן פימה. "בכל תרגיל בצבא צריך להשאיר את הרגל על הגז עד הסוף. לתת הכל".

טנק מרכבה 3ד' של חטיבת ברק במעלה הציר ההררי. ברקע עמק החולה

שעתיים אחר כך, הלוחמים מסודרים כל אחד במקומו ברכב המשוריין בעומק השטח, דרוכים לקראת ההיתקלות הבאה. "עכשיו צריך להעביר קצת את הזמן", מסנן סמל דניאל מרצ'נקו. הזמן עובר לאטו והלוחמים מדברים בשקט. "אז ת'כלס איזו גלידה הכי טעימה"? זורק לאוויר סמל יעקב קוץ. "ברור שקסטה", מגיב סמל אסף שניידר. "מה פתאום אחי, 'גומי גם' לוקח", מפטיר סגן פימה המפקד. "מה השעה כבר? אחת"? שואל סמל מרצ'נקו. "אנחנו מחכים שכל הטנקים יעברו ורק אז נוכל להמשיך", מסביר פימה.

"המחלקה הזו היא  משפחה. את הצחוקים כאן לא הייתי מחליף בשום דבר", מספר סמל קוץ בצחוק מתגלגל. סגן פימה, לוקח חלק בהווי הלוחמים. "לפני שאנחנו לוחמים – אנחנו בני אדם. אבל אם יש רק אווירה טובה והדברים לא נעשים בצורה מקצועית – אז זה לא שווה כלום. כשהגבולות ברורים בין המפקד לפקודיו, הוא יכול להרשות לעצמו להוריד את המסכות", הוא מסביר. "אני המפקד שיוביל אותם בקרב. מה שמנחה אותי הוא לא לפחד לפקד. תמיד אומרים על המסייעת- 'זר לא יבין זאת, ובאמת קשה להסביר במילים'".

כשהחושך יורד, הם עדיין מצטופפים בנגמ"ש. "קדימה להסתער", צועק סגן פימה אל חייליו. הנגמ"ש מתחיל לרעוד ולנסוע, ובכל כמה שניות הלוחמים מזנקים מתוכו כדי לסמן בסטיק-לייטים את הדרך לטנקים. "מחלקת הסיור מנתבת שטחים מסובכים לניווט כדי שהטנקים לא יסתבכו בדרך", מסביר הקצין. "התפקיד של הפלמ"ס הוא להוביל את הגדוד. לאסוף מידע מקדים על האויב ולהעביר אותו הלאה, כדי שהכניסה ללחימה תהיה חלקה".

"אש, אש, אש!", נשמע קול חזק מבחוץ. "מאגה, מאגה, מאגה!", צועקים הלוחמים בתגובה ויורדים בהסתערות לקרב. הםהותקלו בבימוי אויב. "כמו שאומרים – מלחמה היא ממלכת אי-הוודאות. התרח"ט מקנה יכולת לקרוא את השטח ולהבין איפה יתמקם האויב בזמן אמת ואיך עלינו לנוע", מבהיר פימה.

טנק של חטיבת ברק מאתר מטרות במתווה מייצג של רמת הגולן

תקלות קורות, אבל מוכרחים להמשיך

בין ההיתקלויות מול ביום אויב לסימוני צירים, סמל קוץ אשר התחיל את דרכו כחלק מצוות טנק ורק מאוחר יותר עבר לפלוגה המסייעת רגלית, מוצא רגע של מנוחה לספר על הפלוגה שהולכת בין הטנקים. "אני מתגעגע לטנק. גדלתי שם. כשעברתי למסייעת זה הרגיש לגמרי אחרת". הוא מסביר. "לפעמים אני מרגיש תלוש", משתף רב"ט ניצן, "אנחנו לא טנק ולא לגמרי חי"ר. ומצד שני, לא הייתי מחליף את האנשים שכאן בחיים".  "גם אני הגעתי מעולם הטנקים", מספר סגן פימה. "על הכלי הזה התמקצעתי. אבל אין תחליף למסייעת. זו פלוגה קלילה וזריזה, אם יש הקפצה הפלוגה מוכנה הכי מהר".

המנוחה לא נמשכת זמן רב. אחד הטנקים אשר נוסע על שרשרות, נעצר בגלל פריסת זחל. "קדימה – שתים שלוש", צועק סגן פימה, והלוחמים מזיזים יחד את הזחל לאחור. לא כך דמיין לעצמו הקצין את התרח"ט האחרון שלו. "האמת שגם בתרגיל הראשון שלי כמ"מ היתה פריסת זחל", הוא נזכר. "אמרתי לעצמי- 'דביר אתה מ"מ. שום דבר לא יכול לסבך אותך. גם לא פריסת זחל בגשם באמצע הלילה'". נדמה כי דרך הזיכרון הוא מקבל כוחות מחדש. "אין מה לעשות, תקלות קורות כל הזמן. אבל מוכרחים להמשיך".

בתום הלילה הארוך, השמש מתחילה להציץ בין הרי הרמה ומזכירה ללוחמים שעליהם לטפל בבעיית הזחל במהירות האפשרית. "לרגעים האלו אני אתגעגע", מסנן סמ"ר ארז קארו, "הסבא" של המחלקה, שגם עבורו מדובר בתרגיל אחרון. "הרגעים הקטנים, כשמשהו לא הולך וכולם מתגייסים לפתור את הבעיה – אלה רגעים שלא תחווה בשום מקום אחר".

 

אל"ם ניר בן-דוד (בנדה) מתדרך את הכוח בתרגיל

 

כוח הנדסי בתרגיל