יומיים, אולי שלושה, ישב סא''ל דוד זרחיה קצין החימוש הקשוח על גדת התעלה ראשו שמוט בין שתי ידיו, לא אוכל לא שותה מחכה לחילוץ, שיבואו למשות את גופת בנו המ"פ שנפל עם לוחמיו והטנק למימי התעלה.

חילוץ הטנק של סרן שבי זרחיה ז"ל

ליקט – סא"ל (במיל') מיכאל מס

(צילומים וטקסטים מתוך דפי הפייסבוק של נעם הדס, משה שוורדי ודן פלג  מתוך הדף "מלחמת יום כיפור – זכרונות, צלקות, כאבים וכל השאר". מלחמת יום כיפור – זכרונות, צלקות, כאבים וכל השאר

כותב משה שוורדי:

יומיים, אולי שלושה,התרוצץ סא"ל דוד זרחיה קצין החימוש הקשוח לאורך גדת התעלה  ראשו שמוט בין שתי ידיו, לא אוכל לא שותה מחכה לחילוץ שיבואו למשות את גופת בנו .

ב-5- לאוקטובר 1973.יום שישי מוקפץ שבתאי 'שבי' זרחיה סמ"פ ו' בגדוד 430 מחטיבה 500 . ביום ראשון ה-7  לחודש מגויס אביו סא"ל דוד זרחיה למילואים עם שאר עם ישראל. רק שלושה חודשים קודם לכן סיים סא"ל דוד זרחיה ז"ל את תפקידו כמפקד יחש"ם (יחידת החימוש המרחבית) של פיקוד הדרום. .

ב-18 לחודש בתוך הכוחות הצולחים את תעלת סואץ, הועמסו שני טנקים על דוברה וביניהם הטנק של שבי שהפך למ"פ ח' תוך כדי הלחימה .הדוברה הגיעה לגדה המערבית ,אלא שמנועה התקלקל והיא נאלצה לסגת אחורה שוב ושוב על מנת לצבור תאוצה ולנסות להוריד את הטנקים על הגדה שמנגד. בשלב מסויים נפגעה הדוברה מפגז והתהפכה עם שני טנקי השוט-קל שהיו עליה,  מי שהצליחו להיחלץ היו עמי גרנק נהג הטנק, אמיר בגה הטען קשר וצביקה גולדברג מהטנק השני .

הקשר נותק .

סרן שבתאי זרחיה ז"ל
סרן שבתאי זרחיה ז"ל

ב – 20 באוקטובר החליט סא"ל דוד זרחיה לחפש את בנו. הוא שמע שהגדוד שלו צלח את התעלה והחל לחפש אותו .בחיפושיו הגיע עד סואץ שם נודע לו ששני טנקים התהפכו -אחד מהם הוא של שבי. העובדה שעדיין שמרה אצלו ניצוץ של תקווה, הייתה שנאמר לו שאחד המפקדים קפץ למים .דוד האב החליט לחזור לגדה המזרחית בצד הישראלי. כשהגיע לרפידים החל להתקשר לכל בתי החולים בארץ אבל בכל מקום נאמר שאין חייל בשם זה .האב, דוד זרחיה החליט לחפש את הטנקים שטבעו וביקש שיעזרו לו עם צוות חילוץ. שלושה ימים ישב דוד זרחיה וחיכה לחילוץ  וכוח החילוץ אמנם הגיע אך התברר שהציוד לא מתאים למשימה.

עומק התעלה היה 18 מטר ובלוני החמצן של הצוללנים התאימו לצלילה של עד  16 מטר בלבד .כבלי המנופים שנקשרו לטנקים השקועים והפוכים, נקרעו .כעבור ארבעה ימים רק ב-30 לחודש בוצע החילוץ כשהאמודאים של יחידת ההנדסה הימית יצאו מהמים עם גופת בנו.

דוד זרחיה החזיק את עצמו עד שהעלו את גופתו של שבי על קומנדקר ואז התמוטט.

. על החילוץ פיקד סא"ל חיים רזון ז"ל, חברו של האב ומומחה החילוץ הצה"לי ושל גייסות השריון.

שבי ועוד ארבעה אנשי צוות אחרים לא הצליחו להיחלץ .

"שבי איפה שלא תהיה בצבא, תמיד אני אמצא אותך". כך נפרד דוד זרחיה מבנו לאחר שפגש אותו בפעם האחרונה, .

הבטיח וקיים.

מצ"ב צילומים שאספתי.

צוללני ההנדסה הימית במהלך החילוץ המסובך
צוללני ההנדסה הימית במהלך החילוץ המסובך

חילוץ הטנק של סרן שבי זרחיה ז"ל

סא"ל חיים רזון (מימין) על אחד משני השוטקלים שחולצו ממימי התעלה ב-30 באוקטובר 1973

הטנק של שבי

מאמץ החילץ

שרשרת כלי החילוץ במאמץ לשלוף את שני הטנקים מהתעלה

שני הטנקים לאחר חילוצם מקרקעית התעלה
שני הטנקים לאחר חילוצם מקרקעית התעלה

 

מתוך אתר חיל החימוש פרק אודות אביו של שבתאי, סא"ל דוד זרחיה:

https://www.himush.co.il/?section=552

נפילת שבתאי (שבי) זרחיה ז"ל במלחמת יום הכיפורים:

3 חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים סיים סא"ל דוד זרחיה ז"ל את תפקידו כמפקד יחש"ם דרום והעביר את הפיקוד לסא"ל ניניו אברהם, למרות זאת מצאנו לנכון להוסיף אירוע טרגי בחייו של מפקד זה באירוע במהלך מלחמת יום הכיפורים.

"שבתאי הוא הבן של דוד זרחיה ז"ל ועליזה שתזכה לחיים ארוכים, עליזה היא אחות בעלי וגיסתי, שבתאי שהוא בנם הבכור שנפל במלחמת יום הכיפורים. שבי כך קראנו לו, היה אצלנו בן בית, בכל חופשה מהפנימייה הצבאית היה קופץ לביתנו לשחק שח-מט עם בעלי. הפעם אני מביאה את הסיפור שאביו, סא"ל זרחיה דוד ז"ל סיפר: כח החלוץ של לוחמי גדוד 66 טס בשני מסוקי יסעור מעל הריסותיו של מעוז "מצמד" בדרך לשדה התעופה בפאיד. שעה קלה קודם לכן יצאו שני המסוקים מהמנחת המופגז של בלוזה בגזרה הצפונית. בהפגזה הכבדה שירדה על המנחת, המריאו המסוקים, כשהם מיטלטלים בפראות בתוך גלי ההדף של ההתפוצצויות.  עם הכוחות שהגיעו דרומה דרך גשר הגלילים היה גם זחל"ם ובו הקשר עם בנו ברשת "גלמוד" נותק, והוא הרגיש שדבר מה איננו כשורה. הוא חש שהנה עומד להגיע היום ממנו ירא כל חייו. לקיים את הבטחתו לבנו, לחפשו ולמצאו במלחמה הקשה הזו, מלחמת אבות ובנים. שיירות ארוכות השתרכו עד שהזחל"ם שלו נעצר כעשרה ק"מ מצפון לעיר סואץ. בצומת "חבית" וציר "סרג". מפקדי הגדודים לא ידעו, ואולי לא רצו למסור לאב , היכן נמצא הבן. לפתע זיהה את הטנק של שבי לפי פאנל הברזנט עם ח' שחורה במרכזו . דוד הבחין שבטנק נמצא קצין אחר. "היכן שבי שאל בחרדה? איש לא רצה לענות עד שקצין חימוש סיפר לו ששני טנקים התהפכו בתעלה עם הדוברה שהשיטה אותם ויש חשש ששבי נמצא באחד הטנקים האלה. קצין החימוש לא היה בטוח וכולם ניסו להתחמק מדוד זרחיה. דוד החליט להרים טלפון ולקרוא לאמצעי חילוץ".

 

מאז ה-24 בחודש אוקטובר 1973 היה סא"ל דוד זרחיה ז"ל ,אביו של שבתאי ,ממתין סמוך לגשרים ב"דוור סואר" לבואו של ציוד החילוץ שהזמין האלוף אריק שרון. שלושה ימים ארוכים המתין , מעכל לאיטו את הידיעה הנוראה שבנו איננו. אבד לו בנו יקירו. הבן שבתאי שכה חשש לגורלו מאז לידתו בארץ האהובה , הנכספת, הקשה ומרת הגורל הזאת. הוא ישב ימים שלמים לבדו על הגשר , לא אכל , לא שתה, רק ישב והרהר במר גורלו. דוד ידע שבנו נפל משום שלא היה מניח לפקודיו לטבוע בעוד הוא מציל את חייו מתהום המצולות . כזה הוא שבי שלי, וכך נהג בחייו כמו במותו. דוד ראה את המנופים הענקיים והצוללנים מגיעים, ואינם מצליחים למשות את הכלים הכבדים השקועים בבוץ. כבלי הפלדה העבים נקרעו כמו חוטים דקיקים, והצוללנים חשו ברע בעומק הרב של המים. ב30  באוקטובר 1973 בוצע החילוץ. הייתה זו שעת ערביים ודוד הבחין ב-4 גופות צפות על פני המים. הוא ידע שאלה גופות החיילים מהטנק האחר שטבע ושבנו נמצא נמצא בטנק השני, האמודאים היו עייפים ובמצב שאסור היה להם לצלול מבחינה בטיחותית. הוא ניצב מולם , כל גופו רועד והוא פנה אליהם בתחינה: "בני נמצא בטנק השני, אל תניחו לו להיות שם לילה נוסף". היה זה רגע שאין איש יכול לסרב לו , תחושה של כאב ושל הזדהות עם אדם שהנורא מכל קרה לו, וכי זהו רגע שכל מאמץ יהיה נעלה מאין כמוהו. האמודאים מיחידת הצוללנים ירדו שוב למים השחורים וקשרו את הטנק לכבלי המנוף, אחר כך עלו למעלה וסימנו באצבע "וי" המנוף הרים את הטנק וגופותיהם של שבתאי זרחיה ויואב אברשימי צפו למעלה . האמודאים יצאו מהתעלה אחד מהם נשא את גופתו של שבי . דוד התבונן בפני ילדו המת , האב שמר על כוחותיו עד שהגיע הקומנדקר שלקח את גופתו של שבי ואז התמוטט סא"ל דוד זרחיה ז"ל והכרתו אבדה. כשהתאושש מזריקה שקיבל לקח את ארון בנו לצפון הארץ לקבורההוא דפק בדלת הבית ורעייתו יצאה לקראתו, רואה אותו עומד כמי שעולמו חרב עליו: " עליזה, שבי שלנו איננו"…

חילוץ הטנק של שבי זרחיה ממימי התעלה

המנוף מחלץ את הטנק ממימי התעלה ביחד עם טנק חילוץ M88 וכן טנק חילוץ שוט שרק הכבל שלו נראה בחזית הצילום

 

מתייחס סמי בן סימון : באחד הטנקים שנפלו לתעלה היה חייל שאבא שלו שאל עליו היינו על גשר הדוברות להשגחה, ראינו סגן אלוף מסתובב על הגשר שאלנו מה הוא מחפש וענה שבנו נימצא בטנק שנפל לתעלה עם כל הצוות שלו.

אודות סרן שבתאי זרחיה ז"ל מתוך אתר "יזכור"

https://www.izkor.gov.il/%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%94%20%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%99/en_3e2b24ae061e45f9395288cd1fdc2f6b

בשולי הדברים:

דוד זרחיה הינו אחד הטוענים (חמישה במספר) לפגיעה ועצירתו של הטנק הסורי מדגם רנו 35 בשערי דגניה.
ראו כתבה על כך:

17 במארס 2018: טנק רנו בשערי דגניה – מי מחמשת הטוענים לכך, עצר את הטנק?