חטיבה 600 נתיבי האש
מורשת החטיבה
הקמת החטיבה
(תוכן זה נלקח מאתר חטיבה 600)
בסוף חודש ינואר 1971 הגיע רפי קורן למחנה 'חסה' בתפקיד קצין שלישות של חטיבת שריון, שתוכנן להקימה. רפי מצא שם כ-30 חיילים של החטיבה שהיו כפופים לחטיבה השכנה. רפי והמח"ט הגיעו מחטיבה אחרת ועוד בהיותם ביחידתם הקודמת רקמו תוכניות בקשר לחטיבה החדשה, שעמדו להקים.
כשהגיע המח"ט אל החטיבה לאחר שלושה חודשים, הוא החליט להקדיש את מלוא המאמצים לאיתור קצינים ואנשי צוות טנק מעולים. רפי והמח"ט ידעו את מועדי השחרור של 'לוחמי ההתשה', והם הפעילו לחץ לקבלת לוחמים אלה. גם קציני החרמ"ש היו מאנשי מלחמת ההתשה, ביניהם דוד, מ"פ החרמ"ש של אמנון, ודובל'ה, הסמ"פ שלו במלחמת ההתשה. השניים עשו את ימי מלחמת ההתשה במעוזים שמול איסמעיליה. אף כי היה מדובר בהקמת חטיבה בת אלפי אנשים, היו רוב הטנקיסטים מוכרים זה לזה וקצינים רבים הובאו לחטיבה על סמך היכרות אישית. כך הגיעו לחטיבה מישק'ה הסמח"ט וגדעון, מ"פ 'בסין'. אמנון, אחיו של גדעון, היה מ"פ טנקים בחטיבת שריון ונהרג ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים. גדעון היה אז סמל צנחנים במילואים, ואחרי נפילת אחיו התגייס לשירות קבע. הוא עבר קורס אנשי צוות ואח"כ קורס קציני שריון ובסופו של דבר הגיע לפקד על פלוגתו של אחיו.
אחת הבעיות החמורות שהמח"ט והקשל"ח נתקלו בהן היתה המחסור בקציני מינהלה אחראיים ומנוסים. רפי הביא את דוד, מ"מ צנחנים ותיק, להיות מפקד מחנה החטיבה. יגאל, שהיה מנהל מחלקת הירקות במשרד החקלאות, היה מוכר למח"ט כאיש ארגון מעולה, שממש בוזבז ביחידת המילואים הקודמת שלו. עליו הוטל להיות קצין הרכב החטיבתי. היו שהגיעו עם תנאים. אמנון המג"ד, למשל, הסכים לבוא בתנאי שניב, מ"פ המפקדה שלו וחניתי הרס"ר בגדודו, יבואו עמו. גם המח"ט הביא איתו את שני נהגיו, שמעון ועוזי. שמעון היה ידידו של המח"ט מאז הטירונות ואת עוזי הכיר במבצע קדש. מאז נתגלגלה השלישייה דרך יחידות רבות, עד שהגיעה לחטיבה.
תחילה היתה כוונה להקים את החטיבה כיחידת 'פֶּטונים' רגילים, שתוסב מאוחר יותר לחטיבת 'פטונים' משופרים. במקביל לעבודת ההקמה, קיבל על עצמו המח"ט להכין צוותים לחטיבת חיים ארז. אולם כששבה ראש-הממשלה גולדה מאיר מביקורה בארה"ב באותה שנה והביאה ב'סל הקניות' שלה הבטחות להגברת משלוחי הטנקים, הציע המח"ט לבנות את החטיבה מייד על בסיס טנקים מדגם 'פטון' משופר, והצעתו נתקבלה.
באמצע חודש יוני 1971 נערך בבית-החייל בתל-אביב כינוס הקצינים הראשון של החטיבה, בהשתתפות מפקד הגייס. בסוף אותה שנה עברה החטיבה מבסיסה הקודם למחנה הקבע ב'שדה-תימן'. בפברואר 1972 התקיים כינוס קצינים שני, להסברת תכנית האימונים להקמת החטיבה. אחרי שבוע החלו האימונים ונמשכו כשלושה חודשים. השלמת ההקמה צוינה במסיבת קצינים חטיבתית.
חודשיים לפני המלחמה הגיע לחטיבה יהודה בכר בתפקיד סמח"ט סדיר. לפני-כן היה יהודה סמח"ט חטיבה 7. יהודה זכר היטב כיצד נסעו הוא והמח"ט אל סגן מפקד האוגדה ושם העלה המח"ט שוב את הבעיות הכואבות, ובתוכן המחסור במקלעים ובמלגזות להעמסה ולפריקה. באותו היום עבר הפיקוד היומיומי על החטיבה לידיו של יהודה וטוביה המח"ט עבר לתפקיד אחר בצה"ל.
החטיבה במלחמה
(תוכן זה נלקח מאתר חטיבה 600)
באישון לילה, אחרי גיוס מפתיע וחפוז, חומשו הטנקים וזוודו. לאחר שעות של נסיעה דרומה, הגיעה החטיבה אל הגיזרה המרכזית של תעלת סואץ, כדי להטות שכם, בצד הכוחות הסדירים, בהגנה ובבלימת הצבא המצרי. חטיבות רבות השתתפו בקרבות הבלימה ובקרבות הפריצה שבאו אחריהם, אך נדמה לנו, כי נוכח אופיים ועיתויים היתה חשיבות מיוחדת למבצעים של החטיבה.
לחימתה של החטיבה החלה בשבוע של בלימת האויב. קרבות הבלימה שלה הגיעו לשיאם בהדיפת הסתערות טנקים של המצרים, שנשברה רק כאשר הגיעו התוקפים למרחק של כמה עשרות מטרים מן הטנקים שלנו.
בשלב הבא של הלחימה, נטלה החטיבה חלק במבצע הפריצה לצליחת התעלה. שעה לפני שיצאו היחידות האחרות לקרב, פתחה החטיבה בהתקפת הטעייה על האויב וכל עתודותיו וכלי נשקו הופנו אל גדודיה. עובדה זו היתה אחת הסיבות העיקריות להצלחתו של מבצע הפריצה.
עוד באותו לילה, השתתף כוח החטיבה בפריצה עצמה ופתח בהצלחה את ציר 'עכביש' להתקדמות כוחותינו. ציר זה היה ציר התנועה היורד אל התעלה, שנשאר פתוח ביומיים הבאים. אותו כוח אף בלם ראשון חטיבת טנקים מצריים מסוג 'טי 62', שתקפה את הציר מדרום, כדי לנתק את כוחות הצליחה מעורפם.
במקביל פתחה החטיבה את ציר 'טרטור', המקביל לציר 'עכביש' מצפון, לאחר שבמשך יומיים נכשלו כוחות אחרים בניסיונותיהם לפתוח ציר זה. לאחר פינוי הציר ממוקשים, החל גדוד של החטיבה בגרירת גשר-הגלילים אל התעלה. פעולה זו, שנמשכה יום תמים, תחת הפגזות והתקפות מטוסים, היתה כרוכה במאמץ ארגוני של שליטה מתמדת בכל הטנקים ובתיאום מלא בין אנשיהם. עוד באותו יום הוכנס הגשר למים, ולמחרת כבר עברה עליו עוצבת טנקים אל הגדה המערבית של התעלה.
באותו זמן החל כוח אחר של החטיבה בהפעלת לחץ צפונה, במגמה להרחיב את מסדרון המעבר לגדה המערבית. מאמץ זה נמשך, למעשה, עד שנכנסה הפסקת האש לתוקפה ובסיומו הוכפל רוחבו של המסדרון מ-5 קילומטרים ל-11 קילומטרים. חמשת הקילומטרים הראשונים 'נפתחו' בהתקפת הפתעה של שתי חטיבות מתוגברות. לעומת זאת, 'פתיחתם' של ששת הקילומטרים הנוספים הושגה בלחימה קשה וממושכת של שניים מגדודי החטיבה, שסבלו אבדות רבות עוד במבצעים הקודמים. המקום שאליו הגיעו הטנקים של החטיבה בסופה של הלחימה נקבע כגבול הפסקת האש באותה גיזרה.
באיזור זה נשארה החטיבה כשבועיים ואחר-כך חצתה את התעלה, התפרסה בגיזרה רחבה, בקו המערבי ביותר, מול כוחות הארמיה המצרית הראשונה. במקום זה עמדו הטנקים תוך תקריות אש יומיומיות, עד ביצועו של ההסכם להפרדת הכוחות.
119 מלוחמי החטיבה נפלו במלחמה. רבים נפלו בימי הקרבות הראשונים ורבים נפלו בקרבות הפריצה ובקרבות להרחבת מסדרון המעבר לגדה המערבית של התעלה. זהו סיפורם וסיפורה של החטיבה כולה.
* תוכן פרק זה לקוח מהספר החטיבתי – "החטיבה במלחמת יום הכיפורים 6.10-22.10.73", (עורך – אילן גור; צילומים – ניסים שלום).
פקודת יום של מפקד האוגדה
לוחמים,
לפני שלושה וחצי חודשים יצאנו יחד למלחמה. היתה זו מלחמה קשה ועקובה מדם.
ביום הכיפורים נזעקנו, אנחנו, אנשי מילואים, ויחדיו חשנו אל החזית המתמוטטת. אוגדתנו, תוך לחימת גבורה ומאמץ עליון של כל אחד מכם, עצרה את הכוחות המצריים. הייתה זו האוגדה שלנו שיזמה ולקחה על עצמה את ביצוע הקשה, המורכב והאכזרי שבמהלכי המלחמה – מבצע צליחת התעלה. צליחת התעלה היא שהביאה את הניצחון במלחמה. ועלינו לזכור שניצחוננו במלחמת יום הכיפורים הוא הגדול בניצחונות שהיו לנו.
אם – למרות מחדלים וטעויות, למרות כישלונות והכשלות, למרות אובדן עשתונות ואובדן שליטה – הצלחנו להגיע לניצחון, טוב שנדע כולנו, שהיה זה הניצחון הגדול ביותר שנחל צה"ל מעודו. אנחנו נלחמנו, מאות מטובי לוחמינו נפלו בקרב ורבים יותר נפצעו במהלכי המלחמה – אך ניצחנו! אתם, למרות הכל, ניצחתם ועשיתם זאת במסירות, בהקרבה עצמית, בעקשנות ובגבורה.
לאחר המלחמה המשכתם באותה התמדה ובאותה רוח טובה לשאת בנטל היומיומי, לעמוד בעבודות התבצרות אדירות, לעמוד מול אש ולהשיב מלחמה שערה.
עם סיום המלחמה הודעתי, שאשאר אתכם כל עוד יידרש שירותנו במילואים. הבטחתי להישאר אתכם, אך היום אני נאלץ לעזוב אתכם. לכם, חיילים, שהנכם הגיבורים האמיתיים של המלחמה הזאת, אני חייב הסבר.
המלחמה נסתיימה. נסתיים שלב דיונים על הסדר עם המצרים, ואני חש, שהכרחי להילחם היום בחזית אחרת. הכרחי להילחם, ובכל הכוח, כדי למנוע מלחמות נוספות בעתיד. לכן, אני עוזב. רצוני שתדעו, שמעולם לא שירתי במחיצת לוחמים כמוכם. אתם הייתם הגדולים שבכולם! מעולם לא חשתי באחוות לוחמים ויחסי רעות כפי שהיו באוגדה שלנו. היה זה בית חם, שנתן לי תמיד את הביטחון בכוחנו וביכולתנו.
אני עוזב אתכם היום בצער. איחולי לכל אחד מכם, שיחזור במהרה לביתו, אך אם נצטרך לשוב ולהילחם – אני מבטחכם לחזור ולהילחם אתכם יחד.
אריאל שרון, אלוף
שיקום החטיבה לאחר מלחמת יום כיפור
בסוף חודש פברואר 1974 חזרה החטיבה לארץ והגדודים, שנערכו בסביבת צאלים, ביצעו אימון וטיפלו בטנקים לקראת החזרתם לימ"ח. חיילי המילואים, שהשתחררו אחרי 180 יום של שירות מילואים, חזרו לביתם אך נקראו לתעסוקות מבצעיות ולאימונים בתדירות גבוהה מאוד.
החטיבה עברה תהליך שיקום מזורז. הטנקים שנפגעו הוחלפו ואנשי צוות חדשים תפסו את מקומם של הנופלים ושל הפצועים שלא חזרו לשירות. פצועים שהחלימו, ואף מקצת השבויים, חזרו לשרת בחטיבה.
ההתארגנות המחודשת והחזרה לכשירות נמשכה גם בשנה שלאחר המלחמה. החטיבה, שמספרה הוחלף ל- 177, קלטה טנקים, אמצעים ולוחמים וחזרה לסדר כוחות מלא.
קישורים
עמותת חטיבה 600 חותרת להנחלת מורשת הקרב אשר נוצרה במלחמת יום הכיפורים, כאשר החטיבה נלחמה בקרבות הבלימה ובהמשך השתתפה בהקמת ראש הגשר לצליחה ובצליחת התעלה.
לאתר החטיבה לחץ כאן
רס"ן גדעון גלעדי ז"ל מ.א. 0428286
גילה גבורה עילאית
בעת לחימה מול פני האויב
תוך חירוף נפש
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
סרן גדעון גלעדי ז"ל עבר מחיל הצנחנים לחיל השריון, ובכך הגשים את שאיפתו למלא את מקומו של אחיו אמנון ז"ל, שנפל במלחמת ששת הימים כמ"פ טנקים. בליל 15 באוקטובר 1973, במסגרת המשימה לפריצת הציר לתנועת כוחותינו אל מעבר לתעלה, הוביל את פלוגתו לפתיחת ציר "טרטור" ממערב. באיזור צומת "טרטור" – לכסיקון" נתקלה הפלוגה במארב מצרי. במהלך הקרב נפגע הטנק שממנו לחם סרן גדעון גלעדי ז"ל, והוא עבר לפקד מטנק אחר. הכוח המשיך במילוי משימתו ותקף את הצומת פעמים מספר, למרות הפגיעות הרבות שחזר וספג, עד שנותרו בו רק שני טנקים תקינים. בטנקים אלה פרץ לבסוף סרן גדעון גלעדי ז"ל בציר "טרטור" מזרחה ופינה את הדרך לכוחות הצנחנים שנעו אחריו. במהלך הקרב נפגעו גם טנקים אלה, וסרן גדעון גלעדי ז"ל נהרג בעת ביצוע המשימה. במעשיו אלה גילה דבקות במשימה, כושר-מנהיגות למופת, אומץ-לב וגבורה עילאית.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור הגבורה
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סא"ל יהודה גלר מ.א. 413998
גילה גבורה
במילוי תפקיד קרבי
תוך חירוף נפש
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
גילה גבורה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש. תאור המעשה: סא"ל יהודה גלר נתמנה כמפקד גדוד טנקים משך ימי מלחמת יום הכיפורים. בליל 15 באוקטובר 1973 הוביל את גדודו לתקיפת מערך האויב ב"מיסורי". בדרכם חזרה מהיעד עלה הגדוד על שדה מוקשים לא מסומן, וסא"ל יהודה גלר הצליח לחלץ את הגדוד באבידות מעטות. ביום 18 באוקטובר 1973 ביצע הגדוד בהצלחה משימת התקדמות לעבר תעלת סואץ, תחת אש עזה של האויב. ביום 21 באוקטובר 1973, בעת תקיפת מערך האויב ב"מיסורי", נפגעו מרבית הטנקים של הגדוד, אך סא"ל יהודה גלר, כשעמו רק טנקים, הצליח להחזיק בשטח שנכבש, עד שהגיעה תגבורת.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור העוז
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סמל יגאל הללי ז"ל מ.א. 2036433
גילה גבורה
במילוי תפקיד קרבי
תוך חירוף נפש
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
ביום 21 באוקטובר 1973, בעת הקרב על מערך "מיסורי" נפגע הטנק שסמל יגאל הללי ז"ל, לחם עליו. יחד עם אנשי צוות של טנקים נוספים, שנפגעו – תפס עמדה במרכז מתחם מצרי, וניהל אש עם כוח מצרי עדיף שסגר עליהם. כאשר נגמרה התחמושת והמצרים כיתרו את החיילים, הסתער סמל יגאל הללי ז"ל על המצרי הראשון שהגיע לעמדתם, בידיים ריקות. במהלך המאבק נפל.סמל יגאל הללי ז"ל גילה אומץ-לב,עוז רוח וגבורה בסרבו ליפול בשבי המצרי.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור העוז
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סמ"ר רם לוין ז"ל מ.א. 2059582
גילה גבורה
במילוי תפקיד קרבי
תוך חירוף נפש
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
ביום 10 באוקטובר 1973, באיזור התעוז "מכשיר", יצא סמ"ר רמי לוין ז"ל לאיזור חשוף לאש האויב, כדי להביא משקפת לאנשי צוותו, בהעדר ציוד אופטי בטנק שלחם ממנו. באותו יום, במהלך ההתקפה על התעוז "מכשיר", נפגע טנק המ"מ. סמ"ר רמי לוין ז"ל וחייל אחר יצאו תחת אש לחלץ את הטען קשר שנפצע, והסיעו אותו לתאג"ד. לאחר מכן חזר סמ"ר רמי לוין ז"ל לשטח ופינה שני פצועים נוספים אל התאג"ד. ב-16 באוקטובר 1973, באיזור "החווה הסינית", התנדב סמ"ר רמי לוין ז"ל לצאת תחת אש נ.ט. לחלץ נפגעים. ב-18 באוקטובר 1973, במהלך הקרב על "החוה הסינית", נפגע מטיל המ"מ. סמ"ר רמי לוין ז"ל ואנשי צוותו כיבו את הדליקה. באותו יום הועבר סמ"ר רמי לוין ז"ל לטנק המג"ד כשהחלה לפתע תקיפה של מטוסים מצרים, קפץ לצריח כדי לירות במטוסים. תוך כדי פעולה נפגע ונהרג. במעשיו אלה גילה סמ"ר רמי לוין ז"ל אומץ-לב ותושייה, מופת ואחוות לוחמים ומנהיגות בקרב.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור העוז
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סמ"ר דוד רשלבך ז"ל מ.א. 2132064
גילה גבורה
במילוי תפקיד קרבי
תוך חירוף נפש
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
ביום 21 באוקטובר 1973, בעת הקרב על מערך "מיסורי", נפגע הטנק שסמל דוד רשלבך ז"ל לחם ממנו. יחד עם אנשי צוות של טנקים נוספים שנפגעו תפס עמדה במרכז מתחם מצרי וניהל אש עם כוח מצרי עדיף שסגר עליהם. משאזלה התחמושת והמצרים כיתרו את החיילים, זינק סמל דוד רשלבך ז"ל לעבר הטנק הבוער, נכנס לתוכו, הפעיל נשק והשליך רימונים לעבר המצרים, עד שנהרג בקרב זה. סמל דוד רשלבך ז"ל גילה אומץ-לב, עוז-רוח וגבורה בסרבו ליפול בשבי המצרי.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור העוז
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
רס"ן זאב שפס ז"ל מ.א. 0952803
גילה גבורה
במילוי תפקיד קרבי
תוך חירוף נפש
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
רס"ן זאב שפס ז"ל נתמנה כמפקד פלוגת-טנקים. הפלוגה נפגעה קשות במהלך ימי-הלחימה הראשונים, והוא הצליח לגבשה מחדש. בליל 15 באוקטובר 1973, התקיפה פלוגתו של רס"ן זאב שפס ז"ל את מערך "מיסורי" שבסיני, ובדרכה חזרה נתקלה בשדה-מוקשים. בקור-רוח הצליח רס"ן זאב שפס ז"ל לחלץ את כל הטנקים שהיו בפיקודו. ביום 16 באוקטובר 1973, בעת התקדמות לכיוון תעלת-סואץ, נפצע מאש האויב, אולם המשיך להוביל את פלוגתו למרות הפציעה. ביום 18 באוקטובר 1973, שימש רס"ן זאב שפס ז"ל דוגמה ומופת לחייליו בפינוי חללי כוחותינו, שנמצאו באיזור צומת "עכביש-טרטור". ב-19 באוקטובר 1973, השתתפה פלוגתו בהתקפה בציר "לכסיקון" להרחבת ראש-הגשר. במהלך הקרב נפגע הטנק שפיקד עליו, אולם למרות פציעתו הורה לצוותו לא לנטוש ובפיקודו חולץ הטנק אפוף הלהבות. ב-21 באוקטובר 1973, הוביל רס"ן זאב שפס ז"ל את פלוגתו לקרב על מערך "מיסורי" ובקרב זה נפל. במעשיו אלה גילה, בכל המקרים, אומץ לב, דבקות במשימה וכושר מנהיגות.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור העוז
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סמ"ר אמיר אזכיראלי ז"ל מ.א. 2034404
גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
ביום 9 באוקטובר 1973, בעת התקפת האויב המצרי על מערך כוחותינו ב"חמדיה", הצליחו כמה מטנקי האויב להגיע למדרון הגבעה שכוחותינו התבצרו בה. מחוסר אפשרות לאכן את האויב נשלחה מחלקת-טנקים חזיתית לכיוון האויב. הטנק שסמ"ר אמיר אזכיראלי ז"ל לחם ממנו ואשר צוותו כלל מפקדי טנקים בלבד, נשאר אחרון בשטח, לחם בטנקי האויב והצליח לפגוע בטנקים אחדים, עד שנפגע וצוותו נהרג. במעשה זה גילו אנשי -הצוות דבקות-במטרה, אומץ-לב והתנהגות למופת.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סמ"ר אליהו בן אהרון ז"ל מ.א. 2056973
גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
ביום 10 באוקטובר 1973, בעת ההתקפה על התעוז "מכשיר" נפגע טנק המ"מ. סמ"ר אלי בן אהרון ז"ל וסמ"ר רמי לוין ז"ל רצו לטנק המ"מ וחילצו אותו ושניים מאנשי צוותו תחת אש עזה של האויב. ב-18 באוקטובר 1973 הועברו סמ"ר אלי בן אהרו ז"ל וסמ"ר רמי לוין ז"ל מטנק המג"ד. כשהחלה לפתע תקיפה של מטוסים מצריים, קפצו השניים לצריח – כדי לירות במטוסים. תוך כדי פעולה נפגעו השניים ונהרגו. במעשיו אלה גילה סמ"ר אליהו בן-אהרון ז"ל אומץ-לב, אחוות-לוחמים והתנהגות למופת.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סא"ל יהושע שוקה בר-און ז"ל מ.א. 2032511
גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
ביום 9 באוקטובר 1973 בעת ההתקפה על מערך האויב המצרי בתעוז "טלביזיה" נפגע הטנק, שסרן יהושע בר און, פיקד עליו מטיל. מעוצמת הפגיעה הועף סרן יהושע בר און מהטנק, אך חזר אליו למרות פציעתו וטיפל בפינוי אנשי צוותו. לאחר מכן עלה על טנק אחר והמשיך לפקד על הלחימה. ביום 18 באוקטובר 1973 בעת ההתקפה על "החווה הסינית", נפגעו 4 מטנקי הפלוגה מטילים. סרן יהושע בר און אירגן את חילוץ הכוח ופיקח על הטיפול בנפגעים. כשנודע לו שאחד החיילים נעדר, רץ ברגל בתוך שדה המוקשים לעבר הטנקים, כשהוא חשוף לאש האויב, וניסה לחלץ את החייל אך ללא הצלחה. בדרכו חזרה פינה את אחד מהטנקים שנפגעו, שהיה עדיין כשיר לנסיעה, ולאחר מכן רץ פעמיים נוספות כדי לפנות פצועים שהיו בתוך שדה המוקשים. במעשיו אלה גילה קור-רוח ואומץ-לב למופת.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סמ"ר רפאל ברקן מ.א. 2060015
גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
ביום 9 באוקטובר 1973, במהלך הלחימה לאחר שנפגע הטנק השני, שסמ"ר רפי ברקן לחם ממנו באותו יום , ומפקדו נהרג חילץ סמ"ר רפי ברקן את האנשים שהיו עימו ופינה אותם למקום -מבטחים . לאחר מכן חזר לטנק החשוף לאש האויב ולקח ממנו מסמכים ונשק . ביום 16 באוקטובר 1973, באזור התעוז "טלביזיה" נפגע הטנק, שסמ"ר רפי ברקן לחם ממנו, ומפקד-הטנק נפצע. סמ"ר רפי ברקן חילץ את המפקד הפצוע ונשאר להגיש לו עזרה עד לפנוי – וזאת בזמן שניתכה אש אויב , והטנק עמד להתפוצץ . במעשיו אלה גילה סמ"ר רפי ברקן אחוות לוחמים קור-רוח והעזה למופת.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סמ"ר אהוד גורדון ז"ל מ.א. 2063724
גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
ביום 9 באוקטובר 1973 בעת התקפת האויב מצרי על מערך כוחותינו ב"חמדיה", הצליחו כמה מטנקי האויב להגיע למדרון הגבעה שכוחותינו התבצרו בה. מחוסר אפשרות לאכן את האויב נשלחה מחלקת טנקים חזיתית לכיוון האויב. הטנק שסמ"ר אהוד גורדון ז"ל לחם ממנו ואשר צוותו כלל מפקדי טנקים בלבד נשאר אחרון בשטח, לחם בטנקי האויב, והצליח לפגוע בטנקים אחדים, עד שנפגע וצוותו נהרג.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סרן דוד גלזר ז"ל מ.א. 2014843
גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
סרן דוד גלזר ז"ל היה מפקד פלוגת חרמ"ש בעת מלחמת יום הכיפורים. ביום 21 באוקטובר 1973 במסגרת תקיפת המערך המצרי ב"מיסורי", שבגדה המזרחית של תעלת סואץ, איבטחה הפלוגה שפיקד עליה את כוחות הטנקים, וטיהרה את השטח בעקבותיהם. סרן דוד גלזר ז"ל נע בראש אנשיו בזחל"ם הפיקוד, הסתער על גבעה, שהתבצרו בה חיילים מצריים, כשהוא משליך רימונים ויורה במקלע. תוך כדי הקרב נפגע ונהרג.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סמ"ר דורון גרינוולד ז"ל מ.א. 2052314
גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
כל משך הקרבות שימש סמ"ר דורון גרינוולד ז"ל כמט"ק. בכוח אישיותו, בכושר המנהיגות שלו ובקור הרוח שגילה במצבים קשים, ניהל את הקרב ביעילות ובתושייה, ואף דאג לבטחון אנשיו. סמ"ר דורון גרינוולד ז"ל היה מופת לפקודיו, עד שנפל בקרב, ב-19 באוק' 1973.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סגן אהוד הווארד דוניגר ז"ל מ.א. 2138748
גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
סג"מ אהוד דוניגר ז"ל שירת בתפקיד קצין קישור של גדוד טנקים. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים דרש ממפקדיו להצטרף לכוחות הלוחמים. סג"מ אהוד דוניגר ז"ל התנדב לשמש כנהג טנק, על אף תפקידו ודרגתו כקצין, עד לנפילתו בקרב, ביום 15 באוקטובר 1973.
במעשהו זה גילה אומץ לב, תושייה ודבקות במשימה למופת.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סמ"ר שמעון ועקנין ז"ל מ.א. 2055111
גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
ביום 9 באוקטובר 1973 לחם סמ"ר שמעון ועקנין ז"ל בכוח אשר תקף את מתחם טלביזיה. הטנק שעליו פיקד נפגע מטיל והוא וצוותו נחלצו ומצאו מחסה בשוחה. תחת הפגזה רץ סמ"ר שמעון ועקנין ז"ל אל הטנק הבוער להביא תחמושת וחזר אל השוחה.
כאשר אזלה התחמושת בשנית והחיילים המצריים קרבו לפתח השוחה קם סמ"ר שמעון ועקנין ז"ל, כשבידו הרימון האחרון, והסתער עליהם. בהסתערות קדימה נפגע ונפל.במעשיו גילה סמ"ר שמעון ועקנין ז"ל אומץ לב רב ודבקות במשימה למופת.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סרן עידו מור מ.א. 2036251
גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
במלחמת יום הכיפורים שימש סרן עידו מור בתפקיד מפקד פלוגת טנקים בגיזרת סיני. ב-10 באוקטובר 1973, בעת הלחימה על "מכשיר" נפצע סרן עידו מור בעיניו וכתוצאה מכך לקה בראייתו ופונה לטיפול רפואי. למרות פציעתו חזר לאחר שלושה ימים לפקד על פלוגתו, עוד בטרם החלים כליל מפציעתו. משך כל ימי הלחימה הנהיג את פלוגתו תוך גילוי דוגמה אישית, ובכך הביא את הפלוגה לסטנדרטים גבוהים ביותר של לחימה.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סמ"ר אורי אהרון ממן ז"ל מ.א. 2063026
גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
ביום תשעה באוקטובר 1973, בעת התקפת האויר המצרית על מערך כוחותינו ב"חמדיה", הצליחו כמה מטנקי האויב להגיע למדרון הגבעה שכוחותינו התבצרו בה. מחוסר אפשרות לאכן את האויב נשלחה מחלקת טנקים חזיתית לכוון האויב. הטנק שסמ"ר אהרון ממן ז"ל לחם ממנו ואשר צוותו כלל מפקדי טנקים בלבד, נשאר אחרון בשטח, לחם בטנקי האויב והצליח לפגוע בטנקים אחדים עד שנפגע וצוותו נהרג. במעשה זה גילו אנשי הצוות דבקות במטרה, אומץ לב והתנהגות למופת.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סמ"ר זאב מנגר ז"ל מ.א. 2074153
גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
ביום 9 באוקטובר 1973, בעת התקפת האויב המצרי על מערך כוחותינו ב"חמדיה", הצליחו כמה מטנקי האויב להגיע למדרון הגבעה שכוחותינו התבצרו בה. מחוסר אפשרות לאכן את האויב נשלחה מחלקת טנקים חזיתית לכיוון האויב. הטנק שסמ"ר זאב מנגר ז"ל לחם ממנו, נשאר אחרון בשטח, לחם בטנקי האויב והצליח לפגוע בטנקים אחדים, עד שנפגע וצוותו נהרג. במעשה זה גילו אנשי הצוות דבקות במטרה, אומץ לב והתנהגות למופת.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סמ"ר יהודה קאופמן מ.א. 978542
גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
ביום 22 באוקטובר 1973 נפל טיל מצרי על חניון פלוגת המפקדה של הגדוד שסמל יהודה קאופמן שירת בו כקצין רכב. אחת ממכוניות התחמושת התפוצצה, ומכונית נוספת החלה לבעור. סמל יהודה קאופמן רץ אל המשאית הבוערת, התניעה והסיעה אל מחוץ לחניון. לאחר מכן זרק את ארגזי התחמושת הבוערים מהמשאית, וכיבה אותם במטפה ובחול.במעשה זה גילה אומץ-לב למופת ותושייה רבה,והציל רבים מחבריו מפגיעה.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סרן יהושע רפפורט מ.א. 2054860
גילה אומץ לב
הראוי לשמש מופת
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
ביום 16 באוקטובר 1973 במהלך תקיפת "החווה הסינית", נפגעו טנק הסמ"פ וטנק המ"מ. סרן יהושע רפפורט יצא ברגל, כדי לא לחשוף את הטנק שלו לאש נ.ט., תחת אש עזה – לחלץ את הנפגעים. ב-17 באוקטובר 1973 במהלך הקרבות, נפגע הטנק שסרן יהושע רפפורט פיקד עליו. הוא פינה את אנשי הצוות, שאל את משקפיו של אחד האנשים (משקפיו שלו ניזוקו) וחזר לקרב עם צוות אחר. ב-18 באוקטובר 1973 במהלך ההתקפה על המערך "מיסורי", נפגע הטנק שסרן יהושע רפפורט פיקד עליו, פעם נוספת. הוא הורה לעצור את הטנק. בקור רוח פיקד על כיבוי האש ושב ללחימה. ב-20 באוקטובר 1973 באיזור "החווה הסינית" עלה הטנק, שסרן יהושע רפפורט פיקד עליו, על מוקש. הוא עבר לטנק אחר והמשיך בלחימה. במעשיו אלה גילה יוזמה ותושייה, דבקות במשימה, כושר מנהיגות ואומץ-לב.
על מעשה זה הוענק לו
עיטור המופת
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סמ"ר אמנון אברמוביץ מ.א. 2078463
מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
ביום 9 באוקטובר 1973,באזור "טלביזיה", במהלך ההתקפה על היעד נפגע הטנק שסמל אמנון אברמוביץ נהג בו והחל לבעור. למרות שידיו ובגדיו החלו לבעור, המשיך בנהיגה, כי סבור היה שנשארו אנשים בטנק. במעשה זה גילה סמ"ר אמנון אברמוביץ דבקות במשימה ואומץ לב.
על מעשה זה הוענק לו
צל"ש הרמטכ"ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
רס"ן גבריאל גבי ורדי מ.א. 987725
מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
בליל 15-16 באוקטובר 1973 שימש רס"ן גבריאל ורדי כמפקד פלוגת-טנקים, שהוטלה עליה המשימה לפרוץ את הציר כדי לתפוס ראש-גשר לצליחת תעלת-סואץ. במהלך הקרב נפגעו טנקים רבים, אך רס"ן גבריאל ורדי המשיך בביצוע המשימה. הפלוגה פרצה דרך צומת "לכסיקון – טרטור" שהיה מוגן על-ידי מערך-נ"ט מצרי, ובכך שובשה שליטת האויב בצומת. בתום הקרב אירגן את הטנקים, שנותרו וחצה איתם את תעלת-סואץ. במעשיו אלה גילה רס"ן גבריאל ורדי כושר-מנהיגות ודבקות במשימה, אגב גילוי תושיה בתנאי-קרב.
על מעשה זה הוענק לו
צל"ש הרמטכ"ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סרן רוני גלבוע מקלאוד מ.א. 484017
מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
בין ה-16 ל-19 באוקטובר 1973 לחם סרן רוני גלבוע ביחידת שריון בקרבות להרחבת ראש-הגשר בציר "לכסיקון".
למרות שלא הכיר היטב את מערכות הטנק, עקב שהייתו הממושכת בחו"ל, התנדב סרן רוני גלבוע למשימות קשות.
על-אף שנפגע פעמיים במהלך הקרבות ופונה לטיפול, שב לקרב והמשיך להלחם באופן מעולה.
במעשיו אלה הוכיח סרן רוני גלבוע אומץ לב ודבקות במשימה.
על מעשה זה הוענק לו
צל"ש הרמטכ"ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סרן דוד יואל כהן ז"ל מ.א. 2053658
מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
סרן דוד יואל כהן ז"ל שוחרר משירות פעיל לצורך נסיעה לחו"ל בשליחות המדינה, אף-על-פי-כן חזר לשירות ויצא לקרב בראש מחלקת-טנקים. בליל 15 באוקטובר 1973 נע עם מחלקתו בראש הטור הפורץ, בציר "לכסיקון – טרטור" לעבר תעלת-סואץ. למרות המצב הקשה שנקלע אליו הכח, פיקד עליו בקור-רוח ובתושיה, עד לנפילתו בקרב.
במעשיו אלה גילה סרן דוד יואל כהן ז"ל אומץ-לב ודבקות במשימה.
על מעשה זה הוענק לו
צל"ש הרמטכ"ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סג"מ חיים לייזר מ.א. 2034519
מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
ביום 22 באוקטובר 1973 במסגרת תקיפת הכוחות המצריים בגדה המערבית של תעלת-סואץ, נפגע הטנק, שפיקד עליו סמל חיים לייזר, מפגז בצריח. אחד מאנשי הצוות נהרג. סמל חיים לייזר והתותחן נפצעו. על-אף פציעתו המשיך סמל חיים לייזר לפקד על הטנק, חבש את התותחן וארגן את חילוץ הטנק ונפגעיו לתאג"ד. רק בתום הפינוי נתפנה גם הוא לטיפול בפציעתו.
סמל חיים לייזר גילה דבקות רבה במשימה בכך ששלוש פעמים החליף טנקים שנפגעו או התקלקלו והצטרף מחדש ליחידתו בלחימה.
על מעשה זה הוענק לו
צל"ש הרמטכ"ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
רס"ן ניב שמואל
גילה תושיה ומנהיגות
ותרומה רבה להעלאת המורל של חיילי הגדוד
במלחמת יום הכיפורים
תיאור המעשה:
רס"ן שמואל ניב שימש כ-מ"פ מפקדה באחד הגדודים. ביום 21 אוק' 1973, בעקבות ההתקפה על "מיסורי", נפגעו טנקי הגדוד ונותרו ארבעה בלבד. רס"ן שמואל ניב פעל בעצמו להחזיר לכשירות 3 טנקים שנפגעו, ואף דאג לאיישם באנשי-צוות שלא נפגעו. על-אף גילו הגבוה והעדר הנסיון המבצעי יצא בראש הכוח שאלתר לתגבר את הכוח שבפיקוד ה-מג"ד. הוא נסע לאורך הציר "לכסיקון", דרך מערך האויב, הצטרף ל-מג"ד והמשיך להילחם אתו. במעשה זה גילה רס"ן שמואל ניב תושיה ומנהיגות ותרם רבות להעלאת המורל של חיילי הגדוד.
על מעשה זה הוענק לו
צל"ש הרמטכ"ל
עלפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סמל יוסף שירי מ.א. 2059908
מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
בים 9 באוקטובר 1973, באזור "טלביזיה"-לאחר שנפגע הטנק שממנו לחם סמל יוסף שירי, נטשהו אנשי-הצוות אולם , משראה סמל יוסף שירי שנהג הטנק נשאר בתוכו- חזר אל הטנק הבוער וחילץ את הנהג. במעשה זה גילה סמל יוסף שירי אומץ-לב יזמה ואחוות לוחמים.
על מעשה זה הוענק לו
צל"ש הרמטכ"ל
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סג"מ בנימין ארביט מ.א. 2044156
מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
ביום 16 באוקטובר 1973 במהלך הקרב על "החווה הסינית", נתקבלה הודעה כי באחד הטנקים שנפגעו נותר איש צוות.
סג"ם בנימין ארביט ואיש צוות נוסף רצו אל הטנק שנפגע ובער, כדי לחלץ את איש הצוות. כל זאת תחת אש אויב ותחת סכנת התפוצצות של הטנק הפגוע.
במעשה זה גילה סג"ם בנימין ארביט אומץ לב ואחוות לוחמים.
על מעשה זה הוענק לו
צל"ש אלוף הפיקוד
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סרן שלום נסים מ.א. 955869
מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
בליל 15 באוקטובר 1973 כשחזרה יחידתו של סגן שלום נסים מהתקפה על מערך "מיסורי" בסיני, נקלעה היחידה לשדה-מוקשים.
הטנק שעליו פיקד סגן שלום נסים עלה על מוקש ופרס את זחליו.
הוא יצא מהטנק והחל בפינוי המוקשים, כשהוא עורם אותם בצד הנתיב. אח"כ הכוין סגן שלום נסים את הטנקים שבעקבותיו לנתיב נקי ממוקשים תחת אש עזה של האויב.
במעשה זה הציל סגן שלום נסים חיי אדם וגילה אומץ-לב ותושייה.
על מעשה זה הוענק לו
צל"ש אלוף הפיקוד
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סרן מנדי פלד פייביש ז"ל מ.א. 2034511
מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
במלחמת יום הכיפורים, לחם סרן מנדי פייביש ז"ל בתפקיד סגן מפקד פלוגת טנקים בחזית סיני. במשך כל ימי הלחימה יזם סרן מנדי פייביש ז"ל יצירת מגע עם האויב. הוא נטל על עצמו משימות בהתנדבות ובצע אותן בטנק שלו בצורה היעילה ביותר. ביום 21 באוקטובר 1973 התנהל קרב קשה באיזור מיסורי. בקרב זה, תחת אש ארטילרית כבדה של האויב והתקפות חי"ר מצרי, הצליח סרן מנדי פייביש ז"ל לפגוע בחיילי אויב רבים תוך לחימה בטווחים קצרים כשהוא נוסך בטחון רב באנשיו. במהלך הקרב נפגע הטנק שלו. סרן מנדי פייביש עבר, עם צוותו לטנק אחר. גם טנק זה ספג פגיעה במהלך הקרב וסרן מנדי פייביש ז"ל נפגע ונהרג. במעשיו אלו גילה סרן מנדי פייביש ז"ל אומץ לב, קור רוח ודבקות במשימה.
על מעשה זה הוענק לו
צל"ש אלוף הפיקוד
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
רס"ל אבנר פליכס ז"ל מ.א. 2037311
מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים
על מעשה זה הוענק לו
צל"ש אלוף הפיקוד
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סגן מרדכי זילבר ז"ל מ.א. 0964874
מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
במלחמת יום-הכיפורים שימש סגן מרדכי זילבר ז"ל כמפקד מחלקת טנקים בקרבות הגזרה המרכזית של תעלת סואץ.
ביום 9 אוקטובר 1973, במהלך קרבות הבלימה, נע סגן מרדכי זילבר ז"ל בטנק שלו לשטח שהיה חשוף לאש האויב, במטרה להיטיב לפגוע בטנקי האויב שהתקדמו לעברו.
בהמשך הקרב נפגע הטנק שלו והוא נהרג.
במעשיו אלה גילה סגן מרדכי זילבר ז"ל אומץ לב, תושיה ודבקות במשימה.
על מעשה זה הוענק לו
צל"ש מפקד האוגדה
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
רס"ן חכמוב יצחק
מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים
תיאור העיטור:
דקות ספורות לפני כניסת הפסקת-האש לתוקפה הונחתה הפגזה ארטילרית כבדה על שיירת הדרגים בפיקודו של רס"ן יצחק חכמוב, שנעה בציר "לכסיקון". במהלך ההפגזה פגע טיל-נ"ט באחת ממשאיות התחמושת, וזו החלה להתפוצץ. רס"ן יצחק חכמוב דאג לפזר את האנשים ולהדריכם להגיע את מקומות מחסה, והוא עצמו חילץ מתוך האש 3 משאיות תחמושת, 2 משאיות דלק ומשאית שמנים.
במעשה זה הציל רס"ן יצחק חכמוב חיי אדם, גילה אומץ לב ותושייה.
על מעשה זה הוענק לו
צל"ש מפקד האוגדה
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
רב"ט עודד (הוד) צבי
מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים
תיאור המעשה:
ביום 16 באוקטובר 1973 בעת קרבות הפריצה,חילצו רב"ט צבי עודד ואנשי צוותו את המ"פ וכן תותחן שנפגע וטיפלו בהם תחת אש אויב. בקרבות אלא אף חילץ טייס שצנח בשטח והיה חשוף לאש האויב.
ב-30 אוק' 1973, באחת התקריות שלאחר המלחמה נפגע מפקד הטנק בו היה רב"ט צבי עודד והוא נטל את הפיקוד לידיו, חבש את המפקד ופינה אותו במהירות וביעילות.
במעשיו אלה גילה רב"ט צבי עודד אומץ לב תושיה ויוזמה.
על מעשה זה הוענק לו
צל"ש מפקד החטיבה
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
סמ"ר דוד זינגר
מילא תפקידו
במלחמת יום הכיפורים
תיאור המעשה:
ביום 15 באוקטובר 1973 בעת הפריצה בצומת "לכסיקון-טרטור", פקד סמ"ר דוד זינגר על טנק, במסגרת הכח הפורץ. במהלך הקרבות נפגע הטנק שבפיקודו, כל אנשי הצוות נהרגו והוא עצמו נפצע קשה. לאחר טיפול רפואי קצר ולפני שהחלים מפצעיו, חזר סמ"ר דוד זינגר לגדודו והמשיך בלחימה.
בחודש דצמבר 1973, באחת מתקריות האש עם המצרים, נפצע סמ"ר דוד זינגר אך על אף פגיעתו המשיך לפקד על הטנק, עד שהתעלף בשל איבוד דם.
במעשיו אלה גילה סמ"ר דוד זינגר כושר מנהיגות ודבקות במטרה.
על מעשה זה הוענק לו
צל"ש מפקד החטיבה
לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל
דבר המח"ט אל"מ טוביה רביב במסדר הסיום של המלחמה
חברי הלוחמים,
דרך ארוכה עברנו יחד מאז נקראנו אל הנשק ואל הגנת המדינה בעצם יום-הכיפורים.
לחמנו במערכה כבדה ובקרבות מרים. ידענו את שמחת הניצחון ואת הכאב והיגון על חברינו שנפלו. כך חיינו ימים ולילות, בלא שינה ומנוחה. כך עברנו קרב אחר קרב. החטיבה הוטלה אל המערכה בפתאומיות, אך ידענו להתארגן במהירות, ופלוגותינו היו מן הראשונות שהגיעו אל החזית ותגברו את כוחות הצבא הסדיר שעסקו בבלימה.
משימות כבדות הוטלו עלינו ואנחנו יכולנו להן. עמדנו בגבורה בקרבות הבלימה והיינו מן הכוחות העיקריים שהשתתפו במבצע הפריצה ובתפיסת ראש הגשר. מהלך זה הביא לשינוי הגדול ביותר במלחמה זו.
בימיה האחרונים של המלחמה לחמנו בקרבות מרים, כדי להרחיב את ראש הגשר צפונה ולמנוע את ניתוקם של הכוחות הצולחים.
שמות כמו: 'חמדיה', 'מכשיר', 'כישוף', 'טלוויזיה', 'לכסיקון', 'עכביש', 'טרטור' ו'מיסורי', יישארו חרוטים בזיכרוננו, כי שם היינו עדים לגילויי גבורה והקרבה, שלא ידענו כמותם במערכות ישראל.
בזכות מסירותם והקרבתם של לוחמי החטיבה, התלכדנו כולנו בכור-ההיתוך של האש והפלדה והפכנו לגוף אחד של אחווה וגבורת לוחמים.
מחיר כבד שילמנו במערכה. 119 מטובי לוחמינו נפלו בקרב. הם נפלו והותירונו אחריהם, כדי להציב גל-עד לגבורתם. נהיה ראויים לזכרם ונישא פועלם בקרבנו לאות ולמופת.
(נלקח מתוך אתר חטיבה 600)
כנס ההנצחה והמורשת השנתי של חטיבה 600 – "נתיבי האש"
כנס ההנצחה והמורשת השנתי של חטיבה 600 – "נתיבי האש" […]
אל"ם טוביה רביב ז"ל
אל"ם טוביה רביב ז"ל טוביה רביב ז"ל (21 באוגוסט 1934 […]
כנס ההנצחה והמורשת השנתי של חטיבה 600 – "נתיבי האש"
כנס ההנצחה והמורשת השנתי של חטיבה 600 – "נתיבי האש" […]
19 במאי 2021: מפקד פלוגת הטנקים "אהבה" במלחמת יום הכיפורים, עצם את עיניו
אהוד גרוס, השריונר המוכר לרבים, שהיה מפקד פלוגת הטנקים "אהבה" במלחמת יום הכיפורים, עצם את עיניו לאחר מחלה קשה ביום 7 במאי 2021. ביום ראשון, 9 במאי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין "מנוחה נכונה" בכפר סבא. בני המשפחה ומאות מחבריו, בעיקר מהשירות הצבאי, ליוו אותו בדרכו האחרונה.
6 באוקטובר 2020: טקס הזכרון השנתי לחללי חטיבת "נתיבי האש" 600
כמדי שנה, ערכה עמותת חטיבת "נתיבי האש"600 את טקס הזיכרון ל-123 נופליה. הטקס נערך למרגלות אנדרטת החטיבה בפארק העוצבות, ביד לשריון בלטרון.
בשל מגבלות הקורונה, הטקס נערך ללא קהל, צולם ומוצג לכולם באתר החטיבה וברשתות התקשורת החברתיות.
6 בינואר 2020: השעות – יומן מלחמה ספרו של מנחם בן-שלום
"השעות – יומן מלחמה" הוא ספר ענק שמביא את סיפורה של חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים. חטיבת הטנקים שנשאה בחלק ניכר מקרבות הבלימה בסיני ושילמה על-כך מחיר יקר במיוחד. את המחקר המקיף והחריג מאוד בסגנונו האישי והאנושי, ניהל המחבר (היסטוריון, ובעצמו קצין בחטיבה) משך 16 שנים. התוצאה ספר מרשים וכואב, רב מידות ומודל חריג ומרתק של היסטוריוסופיה צבאית
19 בנובמבר 2019: "חמוטל ומכשיר לא בידינו" – השקת ספר חדש
כשלוש מאות ספרים כבר נכתבו על מלחמת יום הכיפורים ועדיין לא הכול נחקר ולא כול מה שאירע בה נחקר ומוצה כהלכה. בערב ההשקה המכובד של ספר זה, שהתקיים ביד לשריון ביום 6 באוקטובר 2019, השתתפו קרוב ל-250 איש, מהם חבריו של המחבר לקרבות במלחמת יום הכיפורים ואורחים רבים. היו ביניהם האלוף (במיל') ג'קי אבן ששימש סגן מפקד אוגדה 143 של אריק שרון ומפקד מתחם הצליחה, האלוף (במיל') חיים ארז שפיקד על חטיבת הצליחה 421, סא"ל (בדימ') פרופ' (אמריטוס) יואב גלבר. הנחה את הערב בחן רב ובדברים ענייניים אבירם ברקאי (מחבר הספר הנודע "על בלימה" סיפורה של חטיבה 188 באותה מלחמה).
23 באוקטובר 2018: בנתיבי האש – סיפורה של חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים
חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים הייתה חטיבה אלמונית יחסית אף שחלקה בקרבות הקשים של מלחמה זו היה משמעותי. גם חטיבת שריון זו, כאחותה חטיבה 14, לא זכתה ליחסי ציבור טובים לאחר המלחמה ולאחר הקרבות המשמעותיים שבהם לחמה ובהם נפלו הקורבנות הרבים. פעילותה היטשטשה על רקע יחסי הציבור שזכו להם כוחות אחרים בגזרה. חלק מכך טמון להערכתי באישיותו השקטה של מפקדה במלחמה, אל"ם טוביה רביב, שידע להנהיג את החטיבה בקרבות הקשים אבל לא להוביל את עשייתה על דפי הפרסום. טוביה רביב היה זה שהקים את החטיבה כשנתיים לפני המלחמה ואסף סביבו מפקדים וחיילים מנוסים ואיכותיים שאת תרומתם בקרבות המלחמה איש אינו יכול לקחת.
24 ביוני 2018: עיטורים וצל"שים באוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים
עפר דרורי
לאחרונה נדרשתי לרכז את היקף העיטורים והצל"שים שקבלו חיילים אוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים.
באוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים לחמו הכוחות הבאים:
20 באוקטובר 2017: "סיפורו של דובי" – עדות מתוך התופת – 44 שנים למלחמת יום הכיפורים
מאת סא"ל (מיל') דני קריאף ביום שני 9 באוקטובר 2017, […]
9 אוקטובר 2017: כנס זיכרון שנתי חטיבה 600
טקס האזכרה השנתי לחללי חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים ומפגש רעים, נערך ביום 9/10/2017 באנדרטת החטיבה בפארק העוצבות בלטרון בנוכחות לוחמים,בני משפחות ומשפחות שכולות.
10 ביוני 2017: טנקיסט בן 17: "הילד" של ששת הימים
"העובדה שהייתי הטנקיסט והחייל הכי צעיר שנלחם אז בצה"ל לא פגעה בכישורים שלי כלוחם. להפך – הייתי יותר נלהב מאחרים, המוטיבציה שלי הייתה בשמיים". דני קריאף (67), תושב כפר הס, נטל חלק בדיוק לפני 50 שנה במלחמת ששת הימים. הוא היה אז רק בן 17, אבל זוכר הכול: "עשיתי היסטוריה שאף אחד לא זכה לה: החייל והטנקיסט הכי צעיר בקרבות הקשים ביותר". באופן טבעי, כולם קראו לו אז "הילד".
16 בנובמבר 2014: מִי שֶלָּחַם הוּא לֹא יִשְכַּח עַל מַה לָּחַם – האנשים והטנקים שעשו היסטוריה
טנקי המגח המיתולוגיים של צה"ל על דגמיהם השונים סיימו את […]
26 באוקטובר 2016: “חמוטל” ו”מכשיר” לא בידינו – קרבות “חמוטל” ו”מכשיר” במסגרת קרבות הבלימה במלחמת יום הכיפורים 8.10.73 – 10.10.73– מחקרו של עודד מגידו – הפרק השביעי
סא"ל (במיל') עודד מגידו, שהיה מ"פ בחטיבת הצליחה 421 במלחמת יום הכיפורים, מביא את הפרק השביעי של מחקרו על הקרבות בשני המתחמים "חמוטל" ו"מכשיר" שהקיזו דם רב לכוחות השריון הישראליים.
רבים המחקרים שנעשו, נכתבו או פורסמו על מלחמת יום הכיפורים. המחקר שנעשה ע"י עודד מגידו, הינו מעמיק ונוקב, ומומלץ לקריאה הן ע"י דור מלחמת יום הכיפורים, אך בעיקר ע"י הדור הצעיר. המחקר מתאר את המהלכים, מנתח אותם ומביא לקורא את הפרטים מאספקלריות שונות ומזוויות ניתוח מגוונות.
22 ביוני 2014: חטיבת השריון 600 – נ ס ג ר ה!
כרזת הענק – טקס סגירת חטיבה 600 עוצבת "נתיבי האש" – והתפאורה הכללית, אולי הטעו לחשוב שמדובר במשהו חגיגי, אך לא היה בין המשתתפים מי שלא חש צביטה בלב ולחלוחית בזווית העין. כך נסגרה חטיבת שריון נוספת, ביום 23 באפריל 2014
ליקט ועירך אל"ם (במיל') שאול נגר
24 באפריל 2014: משוחרר! צה"ל נפרד מהטנק שחצה את התעלה
ארבעה עשורים אחרי שלקחה חלק בהכרעת מלחמת יום כיפור, נסגרה חטיבה 600 בטקס מרגש בלטרון. טנקי המגח (פטון) הוותיקים יימכרו לצבאות זרים או לסוחרי מתכות. המח"ט האחרון מגלה: "המילואימניקים לא רצו להשתחרר"
יואב זיתון (מאתר ynet 24 באפריל 2014)
9 באוגוסט 2011: הסיפור המדהים על הפלת האנטנה המצרית במלחמת ההתשה
זהו סיפור על ירי חריג בטנק, שהביא להפלת אנטנת קשר בצד המצרי של תעלת סואץ במלחמת ההתשה, ואיתה "לצניחה חופשית" של הקת"ק הרוסי שהיה עליה ומרר לנו את החיים בטיווח ארטילרי.
סא"ל (במיל') דני קריאף
לאחר התקרית הקשה שהתחוללה בשבת 26 באוקטובר 1968, שבה נהרגו 15 מחיילי צה"ל, הוחלט על הקמת "קו בר-לב". באותה תקרית הייתי סמל מחלקה 3 בפיקוד המ"מ איתמר ישראלי בפלוגה ז' של צוק בוסתן, בגדוד 184 בחטיבה 14. במלחמת יום הכיפורים היה צוק סמג"ד 9 ולימים הגיע לדרגת אל"ם.
31 ביולי 2011: גשר הגלילים – המיניאטורה
גשר הגלילים הוכנס בידי חטיבה 600 לתעלת סואץ ביום 18 […]
